טלפון 03-6356453    נייד 054-6398758  פקס  03-9219663  מייל  service@lawassist.co.il
                             כתובת: כצנלסון 35 פתח תקווה 49406
א.ח.שירותים משפטיים   
מסירות משפטיות
דף הבית >> מסירות משפטיות


מה זה מסירה משפטית?

איך עושים מסירה משפטית?

מה אם הנמען לא חותם?

האם יש דרך בטוחה להוכיח שהמסירה בוצעה באמת?

מה אם הנמען לא גר בכתובת?

מה קורה אם הנמען לא אותר?

מה אם הנמען אותר בחו"ל?

מה אם הנמען לא יכול לקבל מסירה משפטית עקב מצבו הבריאותי?

איך עושים מסירה אישית לאדם שנמצא בכלא ?

איך עושים מסירה משפטית לחברה?

מי רשאי לבצע מסירות משפטיות?

באלו מקרים עושים מסירה משפטית?



מה זה מסירה משפטית ? 

מסירה משפטית (מסירה אישית) היא פעולה של העברת מסמך הנושא ערך משפטי כלשהו (כתב בית דין, זימון  עד, פסק דין, מסמכים לעיון, מכתב התראה , דרישת תשלום וכו) לנמען (נתבע, חייב, מואשם, עד)  או אדם אחר מטעמו הרשאי לקבל מסמכים עבור הנמען על פי תקנות סדר הדין האזרחי.
מבצע המסירה (המוסר) צריך למלא טופס אישור המסירה בו מצויינות נסיבות המסירה : מקום הביצוע,תאריך,שעה ושם מקבל המסירה.
על טופס זה חותם גם המקבל , במידה והוא מוכן לחתום.
במרבית המקרים ,בנוסף לאישור המסירה יש לצרף
תצהיר המוסר בו הוא מצהיר על כך שביצע את המסירה תוך ציון נסיבות הביצוע והערות נוספות , במידה וישנן כאלו. תצהיר זה חייב להיות מאושר על ידי עורך דין ( אימות חתימה).

 
איך עושים מסירה משפטית ?
החומר המשפטי ברוב המקרים נמסר לנמען ( או מורשה מטעמו) ביד , במגפש אישי. זה נקרא מסירה מלאה.
אך למרבה הצער, לא תמיד ניתן לעשות זאת !
בחלק מהמקרים הנמען לא מעוניין לקבל המסירה ומערים קשיים בפני המוסר ,כלומר, מנסה להתחמק.
במקרים אחרים זה פשוט קשה מאד עד לבלתי אפשרי להפגש  עם הנמען מסיבות אובייקטיביות כגון:   שעות עבודה מאוחרות של הנמען, המצאו בחו"ל , מקום מגוריו בלתי נגיש, מצבו הבריאותי וכו.
במקרים מסויימים כאשר קיים קושי אובייקטיבי לפגוש את הנמען ולבצע מסירה מלאה ניתן להדביק את המסמכים לדלת (שער) ביתו , וזאת לאחר 3 ביקורים במען בתאריכים לא עוקבים ובשעות שונות.
ובמצב זה אנו אומרים שבוצעה מסירה כדין אך לא מסירה מלאה. מסירה כזאת נחשבת מסירה לכל דבר ברוב המקרים,אך בחלק מהמקרים  לא יאושרו פעולות מסויימות ( כמו פקודת מאסר ,למשל) בלי שבוצעה מסירה מלאה לנמען.


מה אם הנמען לא חותם?

בעת ביצוע מסירה משפטית  על המוסר  להחתים את הנמען  או בן משפחתו הגר עמו בכתובת ומלאו לו 18 על גבי אישור המסירה.
אך בפועל לא תמיד ניתן לעשות כן. 
אין שום חוק במדינת ישראל שמחייב את הנמען או אדם אחר מטעמו לחתום על גבי אישור המסירה.
 במקרים רבים המקבל מסרב לחתום על קבלת המסירה.


האם אישור המסירה לא חתום קביל?

בהחלט כן , במידה והמסירה בוצע כדין : המסמכים נמסרו לנמען או לבן משפחתו הגר עמו בכתובת ומלאו לו 18 שנים , המסירה בוצעה בכתובת מגוריו או עיסוקו של הנמען .
חשוב מאוד בעת ביצוע המסירה לתעד כמה שיותר פרטים הנוגעים למקום הביצוע , מי בדיוק קיבל המסמכים לידיו, עם מי אומתה עובדת מגוריו של הנמען בכתובת . דברים אלו עשויים לסייע בהמשך , במידה והנמען יטען שהמסירה לא הגיעה לידיו . יש לציין שלא פעם  נמענים מגישים התנגדות ( במקרה של הוצאה לפועל) בטיעון שלא קיבלו המסירה. בחלק לא קטן מהמקרים זה פשוט ניסיון להתחמק מתשלום החוב.
מבקרים אלו, לפעמים  מזמנים  את המוסר להעיד או בבית משפט או בפני רשם ההוצאה לפועל על ביצוע המסירה ונסיבותיה.
ככל שהמוסר מנוסה יותר וכפועל יוצא מזה-נסיבות המסירה תועדו בקפדנות רבה יותר , כך סיכויי ההצלחה הם גדולים יותר.
לכן תיעוד ורישום הם חלק חשוב מאוד , ומוסר מקצועי ומנוסה מסוגל לתת פתרון בהרבה מקרים כאלו.

 
האם יש דרך בטוחה להוכיח שהמסירה בוצעה באמת?

לצערנו, לא !
במקרים מסויימים אנו משתמשים באמצעי הקלטה אלטרוניים לרבות מקליטי קול או אפילו מצלמות זעירות.
אך הדבר לא נותן פתרון מוחלט תמיד ובכל מצב.
לעיתים תנאיי השטח ותאורה לא מאפשרים צילום באיכות סבירה אשר תאפשר להציג את ההקלטה כראייה.
במקרים אחרים, מסירה מבוצעת בתחום שטח פרטי , ולכן הצילום אסור על פי
חוק הגנת הפרטיות.
שימוש באמצעים טכנולוגיים דוגמת מצלמות עשוי בהחלט לסייע בהמשך להוכיח שמסירה בוצע כדין, וכמו כן, רישום ותעוד קפדני על ידי המוסר חשובים גם הם. אך למרבה הצער, אי אפשר להבטיח ב100% שזה יעבוד .

 
מה אם הנמען לא גר בכתובת?

ברוב המקרים  לתובע או לעורך דין שלו יש כתובת  מגוריו של הנתבע\ נמען\חייב. 
קורה שבעבר בוצע לנמען מסירה משפטית ומשם הכתובת .לפעמים הכתובת  ידועה לו מהכרות אישית עם הנתבע . לעיתים הוא מקבל כתובת מאנשים אחרים שמכירים את הנתבע.  במקרים אחרים התובע משיג את הכתובת ממקורות אחרים כגון:
משרד הפנים, כתובת שמופיעה במודיעין של בזק ועוד.

חשוב לציין כאן שבהרבה מאד מקרים , וליתר דיוק בכמעט ובמחצית מכלל המקרים, הכתובת שבידי התובע היא אינה נכונה והנתבע \נמען\חייב לא גר בה.

מה עושים?
צריכים למצוא את כתובת מגוריו של הנמען, או במילים אחרות לבצע איתור מען.

איתורי מען נתבעים הינם חלק בלתי נפרד מפעילות של כל משרד לשירותים משפטיים ומסירות משפטיות.

חשיבות האיתור
איתור מען ,לעיתים קרובות, הינו עניין לא פשוט בכלל, ולמעשה מהוה מעין חקירה .
לפעמים הנתבע גם לא מעוניין שימצאו אותו ובכוונה מסתיר את כתובת מגוריו ובני משפחתו עוזרים לו ומחפים עליו.
קשה להגזים בהערכת החשיבות  של איתור מען נכון ומדוייק.
לא פעם קרה שמסירות נמסרו לבני משפחה של הנתבע ולאחר מכן הוא טען שלא קיבל המסמכים מכוון שאינו מתגורר בכתובת. בחלק מהמקרים זה היה ניסיון התחמקות מצד הנתבע, ולעיתים זה היה אמיתי והנתבע לא גר שם.

איתור לא מדוייק וכתוצאה מכך מסירה משפטית שנמסרת לא בכתובת מגוריו של הנתבע , כלומר- לא כדין, עלולים להוות עילה לביטול ומחיקת התביעה !


בחברתינו אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי חקירות וחוקרים פרטיים. 
על פעילות שלנו בתחום זה אפשר לקרוא יותר בעמוד המוקדש איתורים.
 
מה קורה אם  הנמען לא אותר?

לא פעם קורה שלא מצליחים לאתר את כתובת הנמען, וזאת מסיבות אובייקטיביות : הנמען נפטר, הוא שוהה בחו"ל , אין לו כתובת מגורים קבועה או שהוא מסתיר אותה היטב.
במקרה של מסירת אזהרה של הוצאה לפועל יש פתרון והוא תחליף המצאה לאזהרה.

במקרים בהם לא ניתן לאתר את החייב הזוכה (או מייופה כח מטעמו ) רשאי לפנות לראש הוצאה לפועל ולבקש תחליף המצאה באחת מהדרכים הבאות:
  • תליית נוסח האזהרה על לוח המודעות בבית המשפט;
  • פרסום נוסח האזהרה בעיתונים יומיים;
  • תליית נוסח האזהרה במקום בו ידוע על מקום מגוריו או עיסוקו של החייב;
  • כל דרך אחרת הנראית לראש ההוצאה לפועל;
​לאחר שתחליף המצאה אושר על יד ראש ההוצאה לפועל, בוצעו הנחיותיו בעניין ובחלוף מניין הימים הקבוע בחוק אפשר לפעול נגד החייב בהליכי גביה המפורטים בעמוד המוקדש לשירותי הוצל"פ.

 


מה אם הנמען אותר בחו"ל?

לפעמים במהלך בדיקה לאיתור כתובת הנמען מתברר שהוא מתגורר באופן קבוע בחוץ לארץ. חלק מהאנשים האלה הם אזרחי ישראל אשר ירדו מהארץ , חלקם גרים שם במשך כמה שנים. במקרים אחרים מדובר באנשים שמחזיקים דרכון זר או בעלי אזרחות כפולה שהיו פעם גרים בישראל ועזבו את הארץ. 


האם במקרים כאלה אין מה לעשות ואפשר להרים ידיים? 

ממש לא !ֿֿ

אך כאן יש שתי שאלות נוספות:

א.האם ניתן לבצע מסירה משפטית לאדם שחי בחוץ לארץ?

ב. האם יש טעם לבצע לו מסירה משפטית?

נתחיל מהשאלה השניה. בהתאם לסוג התביעה שלצורכיה מבצעים מסירה אישית , צריך להחליט קודם האם יש טעם בכלל בביצוע מסירה אישית ומה ניתן לעשות . 
במידה ומדובר במסירת אזהרה של
ההוצאה לפועל , ניתן  לפנות לראש הוצל"פ וזה יכול להחליט על ביצוע תחליף המצאה (ראה בפרק קודם) ובחלוף מניין הימים אפשר לפעול נגד החייב למימוש וגביית החוב בהליכים שמפורטים בעמוד המוקדש לשירותי הוצל"פ.

במקרים אחרים, בהם מדובר בתביעה או דרישת תשלום , אפשר לנסות ליצור קשר עם בני משפחה של הנתבע אשר נמצאים בקשר איתו. בהרבה מקרים זה עוזר והנתבע מגלה רצון להסדיר החוב , במיוחד אם הוא מתכנן לחזור לגור בארץ בזמן הקרוב. אז אפשר לבצע מסירה לבני המשפחה והם כבר מעבירים אותה או את תוכנה לנתבע .

במקרה של זימון למתן עדות יש להחליט האם עדותו של הנמען עד כדי כך חשובה וקריטית שזה מצדיק הבאתו מחוץ לארץ , הרי שהדבר  כרוך בהוצאות לא קטנות שיש לשלם לעד .

ובכל זאת , האם יש אפשרות לבצע מסירה משפטית בחוץ לארץ?

אחרי שמחליטים שיש טעם- בהחלט כן!
במצב כזה עדיף להשתמש בשירותי חברה מקומית אשר מבצעת מסירות משפטיות. כך המסירה האישית תבוצע בצורה יעילה ומהירה יותר .


 
 


מה אם הנמען לא יכול לקבל מסירה משפטית עקב מצבו הבריאותי ?

לא פעם קורה שאנו צריכים לבצע מסירה משפטית לאדם אשר מצבו הבריאותי לא מאפשר לו לקבל את המסמכים בצורה מודעת. בלי להיכנס לפרטים רפואיים יותר מדי , נמנה רק כמה דוגמאות למצבים כאלו:
  • הנמען חולה סיעודי המאושפז במחלקה סגורה
  • הנמען חולה נפש ונמצא במוסד סגור
  • הנמען נמצא במוסד שיקומי לאחר מחלה או אירוע מוחי
במצבים אלו ואחרים דומים להם קיים קושי אובייקטיבי לבצע מסירה אישית לחייב במלוא מובן המילה, הרי שקשה לצפות מאדם שנמצא ללא הכרה לקבל מסמכים משפטיים באופן מודע שזה בעצם ההגדרה של מסירה משפטית. כמו כן, אם הנמען שוהה במוסד סגור , לא נוכל להגיע אליו פיזית .
במהלך 
בדיקה לצורך איתור כתובת  הנמען אנו בדרך כלל מגלים איפה שוהה הנמען ומה מצבו. במידה ומדובר באחד המצבים שתוארו לעיל אנו פועלים לאיתור האפוטרופוס של הנמען: אדם או גוף אשר מונה על ידי בית משפט לעינייני משפחה להיות אחראי עליו באופן זמני או קבוע ומנהל עבורו את ההיבטים המשפטיים של חייו. בדרך כלל לאפוטרופוס מתמנה אחד מבני משפחתו הקרובים או במקרה שאין לו כאלה גוף ציבורי דוגמת קרן.
את המסירה המשפטית יש לבצע לאפוטרופוס הממונה על הנמען.


 


איך מבצעים מסירה אישית לאדם שנמצא בכלא?

לא פעם קורה שבמהלך הבדיקה לאיתור כתובת הנמען או בעת ביקור בכתובת הידועה שלו מתברר שהוא מרצה מאסר בגין עבורות על החוק אלה או אחרות. 
בהתאם לסוג ההליך, בחלק מהמקרים עדיין יש צורך לבצע לו מסירה אישית. איך עושים זאת?
כל אדם שמרצה מאסר בפועל נמצא תחת חסותו של
שירות בתי הסוהר . את המסמכים יש למסור במחלקת האסיר של שירות בתי הסוהר בכתובת רחוב הרטום 14 ירושלים.
אין צורך לברר באיזה מתקן כליאה מרצה הנמען מאסר ולנסות להגיע אליו אישית ולמסיר לו את המסמכים. במחלקת האסיר, אחרי בדיקה קצרה במחשבי השב"ס שאכן מדובר באסיר , פקידי השב"ס מקבלים את המסירה ושמים חותמת נתקבל על גבי אישור המסירה. הדבר מהווה אסמכתא רשמית שאכן בוצעה מסירה כדין וזה קביל בבית משפט וההוצאה לפועל.


הערה אחת קטנה: קיים הבדל בין אסיר לאדם הנמצא במעצר!

אסיר זה אדם אשר מרצה מאסר בפועל על פי גזר דין , כלומר הוא נשפט ונגזר עונשו.
אדם אשר טרם נשפט וממתין למשפטו במעצר או עצור לצורך חקירה הוא אינו אסיר . במצב כזה  פקידי מחלקת האסיר של שירות בתי הסוהר לא יקבלו מסירה משפטית המופנת אליו ויש צורך לברר באיזה בית מעצר הוא נמצא ולהגיע אליו על מנת לבצע לו מסירה אישית. המסירה המשפטית תמסר או לידיו אישית או באמצעות פקידי שירות בתי הסוהר במתקן הכליאה בו נמצא הנמען. וזאת בהתאם לשיקול דעתם של הסוהרים ובהתאם לנוהלים הקיימים במתקן הכליאה וכדאי לברר זאת לפני ההגעה למקום.



 
איך עושים מסירה משפטית לחברה?

לא פעם יש צורך לבצע מסירה משפטית לחברה . לפעמים זה תביעה משפטית נגד החברה שיכולה לבוא ממקורות שונים כגון: תביעת פיצויים  של עובד לשעבר , תביעה של לקוח או כל תביעה אחרת. כמו כן , במהלך המשפט ישנם מסמכים שונים שצריכים להמסר ובסוף מגיעה אזהרת ההוצאה לפועל .
גם כאשר החברה היא לא הנתבעת, הרבה פעמים יש צורך למסור מסמכים שונים כמו צווי עיקול צד ג' ואחרים. לסיכומו של דבר, במקרים רבים חברה הינה יעד לביצוע מסירה משפטית.
כאן צריך לציין שקיימים שני סוגים של חברה : חברה פעילה וחברה שאינה פעילה.
כאשר אנחנו מדברים על חברה םעילה אנו מתכוונים לחברה אשר משרדיה שוכנים  פיזית בכתובת זאת או אחרת והם פתוחים בשעות מסויימות ונמצאים במשרדים שלה עובדים שניתן למסור להם מסמכים . זה מצב של חברה פעילה במושגים של מסירה משפטית. לא פעם קורה שבמהלך הבדיקה
לאיתור כתובת החברה נבדקים בין היתר גם נתונים מרשם החברות . על פי בדיקות אלו עולה שהחברה מוגדרת כפעילה לכל דבר אך למעשה אין לה משרדים שעובדים באופן פעיל וסדיר ולכן אין אפשרות לבצעה מסירה משפטית בצורה שתוארה לעיל. מצבים אלו נובעים מכמה סיבות. לפעמים החברה היתה פעילה וכעת נמצאת בשלבי סגירה אך עדיין עובדה זאת לא באה לידי ביטוי בתדפיסי רשם החברות. במקרים אחרים החברה פעילה מכתובת מגוריו של בעל המניות ואין לה משרדים אך קיימת פעילות עיסקית. לפעמים קורה גם שהחברה הפסיקה את פעילותה מזמן אך הנתונים לא עודכנו ברשם החברות.
לכן כאשר אנו מדברים על פעילות החברה שיש צורך לבצע לה מסירה משפטית מדובר במושגים של פעילות פיזית סדירה בכתובת זאת או אחרת .
  • במקרה של חברה פעילה את המסמכים המשפטיים יש למסור במשרדי החברה . עיקרונית ניתן למסור את  המסירה לכל עובד של החברה . בפועל צריך להשתדל למסור את המסמכים לאדם הרלוונטי אשר מוסמך לקבל דברי דואר בכלל ומסמכים משפטיים בפרט : מנהל המשרד, מזכירה, בעל תפקיד בכיר אחר וכו. אך לא תמיד קיים שיתוף פעולה מצד העובדים ובמקרה כזה אפשר למסור לכל עובד אחר אשר פוגשים אותו במשרדי החברה.  כמו כן , חתימה על גבי אישור המסירה הינו עיניין שנוי במחלוקת. מקובל לחשוב שבחברה פעילה תמיד מקבלים מסירה משפטית ותמיד חותמים על גבי אישור המסירה. 

אך בפועל  זה בכלל לא נכון!

מנסיון שלנו בחלק מהמקרים עובדי חברות שונות , כולל אלו שעל פי הגיון פשוט אמורים לקבל מסמכים משפטיים ולחתום על קבלתם, מסרבים לעשות זאת בטיעונים שונים: אין לי אישור מבעל העסק לקבל מסמכים , יש לנו תא דואר, יש לחברה עורך דין אשר אחראי על קבלת דואר משפטי, אנחנו לא יודעים מה זה ועוד ועוד...
במקרה כזה אין שום בעיה , יש להשאיר את המסמכים במשרדי החברה ולמלא אישור מסירה בדיוק כמו בכל מקרה אחר של מסירה משפטית בו המקבל מסרב לחתום על גבי אישור המסירה. במידה והמסירה המשפטית בוצע לנמען הנכון ועל פי
תקנות סדר הדין האזרחי , היא תתקבל על ידי בית המשפט או ההוצאה לפועל.
בנוסף, נהוג בעת ביצוע מסירה משפטית בחברה פעילה לבקש ממקבל המסירה לחתום עם חותמת החברה. גם כאן לא פעם נתקלים בקשיים: עובדי החברה לא תמיד מסכימים לעשות זאת וגם כאן הנימוקים הם שונים ומגוונים : אין לנו חותמת, בעל הבית לא מאשר להשתמש בחותמת, יש לנו חותמת אחרת ולא של החברה המדוברת. גם כאן אין בעייה :
חתימה בכלל וחתימה עם חותמת חברה בפרט אינם תנאי לקבילות המסירה בחברה.

יש למלא אישור המסירה בצורה תקינה תוך ציון מקסימום פרטים והמסירה נחשבת כמבוצעת כדין .
  • במקרים בהם החברה אינה פעילה ( במושגים שתוארו לעיל) יש צורך לאתר את בעלי המניות או מנהלי החברה ולבצע מסירה משפטית לידיהם. איתור בעלי מניות או דירקטורים עושים על סמך נתוני רשם החברות ומוסרים את המסמכים בכתובת מגוריהם או במקום אחר (כמו מקום העבודה).  גם כאן לא פעם נתקלים במקרים של התנגדות לקבלת המסמכים אך אין זה מניעה לביצוע המסירה המשפטית. כמו כן, במקרים של חברה שעברה או נמצאת כעת בתהליך של  פירוק מרצון , ניתן לבצע מסירה משפטית של החברה לעורך דין או רואה חשבון אשר מטפל בפירוק החברה וזאת אך ורק אם הוא מוכן לקבל המסמכים ולחתום על קבלתם.                                                          במידה והחברה אינה פעילה ומסיבות מסויימות לא אותרו בעלי מניות או דירקטורים  לא נותרת ברירה אלא להגיש בקשה לתחליף המצאה . במידה והבקשה תאושר, מבצעים הדבקה לאחר 3 ביקורים בכתובת בה רשומה החברה ברשם החברות.




מי רשאי לבצע מסירות משפטיות ?

בשלב זה במדינת ישראל כל בן אדם מעל גיל 18   יכול  לבצע מסירות משפטיות, כל עוד הוא מסוגל למלא אישור מסירה ותצהיר כנדרש.
אין שום חוק שמונע מסוגי אוכלוסיה מסויימים  לבצע מסירות משפטיות.
כמו כן, לא נדרש רישיון כלשהו או תנאיי סף אחרים .
יש סוגים  בודדים של מסירות ( כגון : מסירת הודעת פינוי) אשר מצריכים רישיון (במקרה של הודעת פינוי-בעל תפקיד הוצאה לפועל).

 
באלו מקרים עושים מסירות משפטיות?
  • 1.תביעה משפטית.
מסירות משפטיות (מסירות אישיות) הינם שלב בלתי נפרד מכל תהליך של תביעה משפטית.
לאחר פתיחת תיק בית משפט והגשת  כתב תביעה , יש למסור כתב התביעה לנתבע . 
בשלב זה, בדרך כלל ,לא נקבע תאריך הדיון עד לביצוע המסירה  .
לרוב, בית משפט מטיל אחראיות לביצוע המסירה על התובע  , כלומר הוא צריך לדאוג למסור לנתבע את  כתב  התביע והזמנה לדין.
לאחר שכתב התביעה נמסר ויש מסמכים המראים על כך (אישור מסירה ותצהיר המוסר) והתובע מגיש  אותם למזכירות בית המשפט, נקבע תאריך לדיון. 
  • 2.הליכי הוצאה לפועל.
מקרה נוסף בו יש צורך בביצוע מסירה משפטית (מסירה אישית) הינו מסירת האזהרה של הוצאה לפועל.
לאחר שנפתח תיק הוצל"פ על ידי הזוכה או בא כוחו , נשלחת לחייב אזהרה. אזהרה הינה הודעה בה מצויינים פרטים על החוב כגון: סכום החוב, לשכת ההוצאה לפועל בה נפתח התיק, מספר התיק, שם הזוכה, מה עליו לעשות על מנת להסדיר החוב ומה לעשות במידה והוא לא מסוגל לשלמו .
כמו כן, כאשר רשם ההוצאה לפועל מחליט לזמן את החייב
לחקירת יכולת , מסירת הזימון מבצעים במסירה אישית גם כן.
כמו כן, במקרה שהזוכה או בא כוחו מעוניינים לבצע
עיקול צד ג', כלומר לעקל כספי החייב הנמצאים בידי מעביד או גוף פיננסי מסויים , ברוב המקרים יש למסור צו העיקול במסירה אישית.
בנוסף, מוסרים לחייב החלטות שונות אשר מתקבלות על ידי הרשם בתיק . 


מקרים אחרים בהם מבצעים מסירה אישית : 
  • 3. מסירת מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים.
החוק לא מחייב  למסור מכתבי התראה או דרישת תשלום במסירה אישית. התובע (במידה והעניין מגיע לשלב התביעה ) צריך להראות לבית משפט שאכן התריע בפני הנתבע ודאג להעביר לו דרישת תשלום כתובה בדרך כלשהי. לצורך זה הוא יכול להציג כל הוכחה לרבות : קבלה של רשות הדואר ,אישור שליחה בפקס וכו.
אך בפועל הרבה תובעים מעדיפים לשלוח מכתבי התראה במסירה אישית . כך יש סיכוי גבוה יותר שהמסמך יגיע לידי החייב ויותר סיכויים שהוא יסדיר את התשלום.
  • 4.זימון למתן עדות.
 שופט בית משפט או רשם ההוצאה לפועל יכולים לבקשת אחד הצדדים להחליט שיש צורך בגביית עדות מאדם מסויים באם זה מישהו שנכח בעת אירוע מסויים או באם זה גורם מקצועי אשר יכול לחוות דעתו בעיניין מסויים הרלוונטי לגבי התיק.
במקרה זה מזמינים אדם כזה לתת עדותו בפני השופט  או הרשם . הזימון לפעמים נשלח בדואר ולפעמים במסירה אישית,  הכל בהתאם להחלטת השופט או הרשם.

 
  • 5.הודעה לצד ג"
​במקרים מסויימים הנתבע טוען לאשמת אדם אחר ומפנה אליו את התביעה. האם הטענות מוצדקות מחליט השופט בעת דיון בבית משפט אך בשלב שלפני הדיון אדם אליו מפנה הנתבע מוגדר כצד ג" והוא מקבל הודעה בעניין על כך. 
משמעות וחשיבות ההודעה היא למעשה כחשיבות כתב התביעה, הרי שבאם השופט יחליט שאכן יש הצדקה בטענות הנתבע, צד ג" הופך לנתבע ועליו להתגונן. לכן הודעה לצד ג" בדרך כלל מכילה בתוכה את כתב התביעה.
  • 6.מסירת פסק דין
במקרים בהם הנתבע לא נכח בדיון מסיבות כלשהן  ובמהלך הדיון ובסופו ניתן פסק דין נגדו , הרי שיש צורך להביא לידיעת הנתבע שאכן קיים פסק הדין בעיניינו. במצבים אלו מוסרים את פסק הדין לנתבע במסירה אישית.
לסיכום:


ביצוע מסירות משפטיות (מסירות אישיות) הוא חלק חשוב מפעילות משרדינו. 

אנו מבצעים מסירות אישיות בכל רחבי הארץ ולמגזרי אוכלוסיה שונים כגון: מגזר עסקי, מגזר פרטי , מגזר ערבי(כפרים) , מעבר לקו הירוק(שטחים).

מסירות אישיות מבוצעות על ידי מוסרים בעלי ניסיון רב שנים כאשר כל אחד מהם אחראי על אזור מסויים בארץ  והכרתו של אזור זה מאפשרת לו להגיע לרמת ביצוע  גבוהה מיותר.

כמו כן, לעיתים קרובות קיים צורך
באיתור כתובת הנמען לצורך מיצוע מסירה . משרדינו  נותן שירות זה ללקוחותיו גם כן.


מסירות משפטיות מבוצעות תוך הקפדה מלאה על נוהלי הוצל"פ ותקנות סדר דין אזרחי ומוגשות ללקוח לאחר ביצוע בצירוף תצהיר מוסר מאושר על ידי עורך דין.



 
 
טלפון : 03-6356453   נייד : 054-6398758  פקס : 03-9219663  מייל : service@lawassist.co.il
תמונות באתר באדיבות  www.freedigitalphotos.net
לייבסיטי - בניית אתרים